יום ראשון, 2 בדצמבר 2012

קיוסטנדיל - בולגריה מקום שממנו שפע אור גדול

הדרך מסופיה לסקופה עוברת דרך עיירה בשם קיוסטנדיל Kjustendil , עיירה עלומת שם הנמצאת כ 60 ק"מ דרומית מערבית לסופיה. לכאורה עוד עיירה לא מוכרת וחסרת חשיבות. אבל לא כך. למקום היסטוריה עתיקה ומפוארת המתחילה מהתקופה הרומית. המקום היה עיר מבצר, וידוע בזכות המרחצאות של מעיינות מים חמים, אליהם נהרה האצולה הרומית. מאוחר יותר נודעה בזכות אדמתה הפורייה, שהניבה ירקות ופירות מהמובחרים באזור כולו, ששמם הגיע אל מרחבי האימפריה העות'מאנית. מיקומה של העיירה היה על צומת מסחרי, ממנו זרמו הסחורות אל סופיה, סקופיה, פלובדיב ואף אל איסטנבול. המקום ידע שנים רבות שגשוג כלכלי ונודע גם בתושביו שהיו טובי לב. שעליהם נדבר בהמשך.

יש עדויות שכבר במאה השישית לספירה היה קיים יישוב יהודי בעיר. שחי בדו קיום נהדר עם תושבי המקום.

בשנת 1903 מנתה הקהילה היהודית של קיוסטנדיל כ 1,200 נפש שהם כ 10% מכלל האוכלוסייה המקומית. רוב היהודים עסקו בעיקר ברוכלות ובמסחר זעיר, הם היו בעלי מכולת, קצבים, פונדקאים, חייטים ועוד.

ומה עלה בגורלם של אותם יהודים במלחמת העולם השנייה?. באוקטובר 1940 חוקקה הממשלה הבולגרית את "החוק להגנת האומה", שבו הפכו היהודים לאזרחים חסרי זכויות. הם חויבו לענוד סמל צהוב, דמוי כפתור מגן דוד, על דש הבגד, הבתים והעסקים סומנו, והתלמידים סולקו מן המוסדות להשכלה גבוהה.

ב-1943 תכננו הגרמנים את גירוש יהודי בולגריה למחנות ההשמדה. הידיעה הגיעה לאוזני יהודי קיוסטנדיל ומיד עם קבלתה, התארגנה הקהילה היהודית המקומית ויצאה לסופיה, אליהם הצטרפו גם אנשי ציבור לא-יהודים, ביניהם היה גם סגן יושב ראש הפרלמנט, דימיטרי פשב, שהיה במקור איש קיוסטנדיל. תנועת מחאה זו הפעילה לחצים על הממשלה שבסופו של דבר גרמו לביטול גזרת הגירוש למחנות ההשמדה. היהודים אומנם גורשו אך לערי השדה. רבים מהם הגיעו לעיירה קיוסטנדיל ובכך ניצלו.

גבי, באחת מנסיעותיי לבולגריה החלטתי לבדוק שורשיו של כפר זה, מדוע אדמותיו כה פוריות ואנשיו טובי לב. בעודי מסתובב במרכז העיירה אני פוגש באחד מבתי הקפה בולגרי זקן שנראה היה לי שהוא ומשפחתו חיים כאן דורות על גבי דורות. שאלתי אותו מה הסיבה שרוב הכפרים סביב נראים עלובים ותושביהם עניים, ואילו קיוסטנדיל פורחת, משגשגת ותושביה מאושרים.

ובכן אומר הזקן " זה לא על רגל אחת, שב ידידי הצעיר ואספר לך את תולדות המקום"

. . . וכך מספרת האגדה

כאן, במקום בו אנו יושבים היה אגם תכול לרגלי הרים מתנשאים אל על. זך וטהור היה האגם. סביב האגם נפרשו מרבדי דשא שזורים בשלל צבעי פריחה. שנים רבות חלפו על פני האגם וסביבתו הפורחת. מראות החן התחלפו זה בזה, היופי והשלוה חגגו סביב. עד ש. . . . יום אחד חלפה על פני האגם רוח רעה. היא נדהמה מהתפארת שלפניה. קנאתה בערה בה להשחית. כיצד פינת חמד שקטה זו , שורדת?

בכעסה הרב היא נשפה בעוצמה אדירה והרעידה את מימי האגם עד תחתיתו, העכירה את מי האגם והחלה לייבשו בנשיפותיה המאיימות. ואז, נמוגו התום, הטוהר האור והתכול והאגם גווע לאיטו., אך במהלך גסיסתו השאיר ברכה : אדמה טובה ופורייה ובה שפע מעינות של מים זכים ומבריאים . ושוב אגרה אדמת האגם כוחות לקראת השנים הבאות. אט- אט הגיעו אנשים, נשבו בקסמי האדמה והקימו את בתיהם עליה. הם נטעו עצים, זרעו זרעים לסוגיהם וראו ברכה בעמלם. הם הקימו בתים ברחובות צרים, שהתנקזו אל כיכר מרכזית. רחוב אחד ראשי חצה את העיירה בחן ובכבוד רב - הרחוב הראשי, בו התרכזו החיים הציבוריים. סביב העיירה ניטעו מטעים שחיבקו אותה כעננה עוטפת. הישוב התרחב והיה לעיירה רועשת ומלאת חיים. דרכי מסחר הצטלבו בה ושיירות של סוחרים עברו הלוך וחזור. בעלי מלאכה למיניהם ואנשים משכילים ראו כי טוב והתיישבו בה. מיעוטים רבים וגם פליטי מלחמה מצאו בה מקלט. ביניהם היה גם קומץ יהודים, אשר חיפשו מקום לנוח ולשקוט מנדודיהם . כמו בכל סיפורי ההיסטוריה, גם מעל מקום זו, נשבה, מדי פעם, רוח רעה. מעל ראשם של תושבי הישוב התרחשו אירועים היסטוריים קשים שאין שפת האגדה מסוגלת לתאר. ובימים קשים, שמיה הצחים העכירו ותושביה הרכינו ראש וחיכו לחלוף הרעה. גורמים מבחוץ חוללו סכסוכים רבים על הרחבת גבולות ועל שליטה. האכזר מכולם היה הכיבוש של הצבא התורכי. הכובשים שלטו בכול, העבידו את התושבים ועשקו את פרי עמלם. הפחה התורכי ששלט במחוז קבע את שם העיירה כשמו -קיוסטנדיל, למורת רוחם של התושבים דאז. השנים הקשות של השלטון הזר והמלחמות שבאו בעקבותיו לא פגעו במורל של תושבי המקום ולא כיבו את ניצוצות הטוב שהורישה אדמת האגם לתושביה. 

האנשים, תושבי קיוסטנדיל, זכו , על פי האגדה, במקום שממנו שפע אור גדול והם טמנו את האור עמוק בליבם ולמדו להבחין בין טוב לרע במעשי האדם. מכאן ניתן להבין את מה שהתרחש במלחמת העולם השנייה, על הקשר בין היהודים לשאר תושבים שעליו דברתי קודם, קשר שבזכותו ניצלה קהילה שלימה של יהודים.

דני הירשטיין 01.12.12

052-2202050


 

 

2 תגובות:

  1. איזו אגדה מקסימה! באמת תופעת בולגריה במלחמת העולם השנייה היא מעניינת עד מאד. כנראה שבאמת יש עמים שהדנא שלהם הוא טוב ועמים שיש להם משהו בדנא שגורם להם לעשות מעשי זוועה. כמובן שמפה מפות אירופה כולה נראות כמפה אחת גדולה של רוע אבל היתה איזו קרן אור אחת או שתיים גם בעת החשוכה ההיא.

    השבמחק
  2. נחמד היה ליקרוא את הכתבה שלך אנחנו מיתכוננים לצאת לחופשת ספא במלוןסטרימון גרדן ורציתי לדעת קצת על עברה של העירה אני מכווה שלא ניתאכזב תודה

    השבמחק