יום שבת, 25 ביוני 2011

דברי הספד במלכיה למתי פרל

בית הקברות של קיבוץ מלכיה 02.06.2011
מתי פרל, הגיע מסניף בני ברק לגרעין "חירם", היה קשור למלכיה בתקופת הצבא. אמנם לא חי בקיבוץ אבל נפשו נקשרה למקום, לאנשים. בשנים האחרונות הרבה להגיע לארץ ובכל הזדמנות היה עולה לבקר בקיבוץ במלכיה. בשנות חייו האחרונות חי בברזיל לצד אשתו ושתי בנותיו. ב- 28.05.2011 עבר מתי ניתוח בכבד שממנו לא התעורר ובצוואתו בקש להיקבר במלכיה. חברי הגרעין היו איתו בקשר והעבירו את בקשתו למזכיר הקיבוץ. אנחנו רוצים להודות לכם בשמינו ובשם משפחתו על שיתוף הפעולה בכל הנוגע לקבורתו, על הנכונות וההיענות למלא את בקשתו האחרונה.
דני הירשטיין נשא דברים על קברו:
"מתי,
לפני שלוש שנים נפגשנו כאן, בקיבוץ מלכיה, לחגוג יום הולדת 60 לחברי גרעין "חירם". בזמן ההכנות לאירוע לא ידענו אם תבוא או לא תגיע מברזיל אך, כמו תמיד, הפתעת אותנו. בלילה, כשישבנו בחדר האוכל, בעיצומה של התכנית, נפתחה הדלת ואתה עמדת שם וגרמת לנו לקפוץ משמחה. היום, שלוש שנים אחרי המפגש אנחנו עומדים כאן מופתעים, המומים וכואבים את הפתאומיות. מתי, נפרדת מאיתנו לפני מספר שנים כאשר נסעת לניו יורק ומשם לברזיל. היית רחוק אלפי קילומטרים מאיתנו אך תמיד שמרת על קשר עם אותו קומץ חברים קרובים שאותם הכרת עוד מהילדות, ואיתם יחד עשית את ימיך בגרעין והמסלול הצבאי בנחל. למרות שכל אחד מאיתנו שקוע בחיי היום יום של המשפחה והעבודה, ידעת לכנס אותנו המשפחה הקטנה שלך, פעם בחצי שנה, כאשר היית בא לביקור בארץ. איציק, בק, נתן מיור ואני באנו איתך לאבו כביר לאכול את מה שכל כך אהבת – חומוס, טחינה, סלטים ופיתות.
מתי, מהרגע שנודע לנו על האסון ידענו שלא נפקיר אותך ונביא אותך הביתה , קרוב למשפחה ולחברים וכך נמלא את בקשתך האחרונה להיקבר כאן, במלכיה. זו, אולי, הנחמה היחידה שיש לנו במעמד זה. כל אחד מהחברים שלך, העומדים כאן, מעלה בזיכרונו את הימים היפים שעברנו יחד. ימי התנועה העליזים, החיים המשותפים בגרעין, המלחמות והמרדפים שעברנו בצבא. אתה היית חלק מאיתנו וכך תישאר לנצח.
אנחנו נפרדים ממך כאן בבית הקברות של מלכיה מול נוף של עמק החולה, רמת הגלון שברקע רכס החרמון. החרמון שלקוח מאותו שיר שכה אהבת לשיר " רם ונשגב מכול מתנשא אל על זהו החרמון". מתי, אתה מצטרף עכשיו ל-4 חברים יקרים שאיבדנו במהלך החיים והיו חבריך הטובים: אדי אהרון, אברם גלפרין, ארול ודובי.

נזכור אותך תמיד
דני.