את הסיור התחלנו בכיכר האומות המאוחדות שנמצאת מול העיר העתיקה. החומה שבחזית והמגדל אינם מקוריים, הם שוחזרו במהלך השנים האחרונות. מטרתה של החומה היה לסגור ולהגן על המדינה. מגדל השעון היה גם הוא בעבר חלק מהחומה ושוחזר על סמך עדויות. במקום בו עומד כיום (2013) מלון AYATT היה חלק מהרובע היהודי שנהרס. המלון היה צבוע בעבר בצבעים כהים ( שחור אפור) ורק לאחר השיפוץ שנעשה בו בשנת 2010 הוא נצבע בלבן. בצד הצפוני של הכיכר, מול העיר העתיקה, נמצא מלון אקסלסיור - המלון הראשון שנבנה מחוץ לחומות. בצמוד אליו מבנה של בנק. התכנון המקורי היה להרוס את כל המלון ולבנות במקומו את הבנק. לשמחת העמותה לשימור בתים הפרויקט נעצר וחלק מהמלון המקורי נשאר. ניתן לראות את האי סימטריות של המבנה. קזבלנקה אינה מתאפיינת ברובע עתיק כמו ערים אחרות במרוקו, אין לה מסורת בנייה וסגנון מאפיין שצריך היה לשמר, ולכן היא הייתה "אכסניה" לאדריכלים ויזמים שביקשו לבנות בסגנון ובצורת בנייה חדשני. אדריכלי העיר היו פתוחים לרעיונות חדשניים, כמו בנייה בתבניות ובבטון מזויין. בקזבלנקה עשו חברות צרפתיות ואיטלקיות הרבה מאוד ניסיונות בבנייה חדישה שלימים הפכה להיות לאדריכלות המודרנית של אירופה. הליברליות והפתיחות של מתכנני העיר קזבלנקה היו כר פורה ליצירתיות של אדריכלים זרים רבים. כיכר האומות המאוחדות נמצאת בנקודה חשובה של תכנון ועיצוב האזור כולו. מכיכר זו תצא שדרה רחבה לאורך 25 ק"מ במקביל לים שלאורכה יבנו בניצב לשדרה ולא כפי שמקובל לאורכה. צורת בנייה זו תאפשר כניסה רבה יותר של אור ורוח בריזה מהים. חשיבות נוספת לכיכר בזאת שהיא מהווה חטיבה אחת עם כיכר מוחמד החמישי, ובכך הן הופכות את קזבלנקה למקום היחידי במרוקו בו ניתן לכנס אלפי אנשים בעת ועונה אחת לעצרת המונים. תכנון אורבאני שאינו מקובל בעולם השלישי ובודאי לא בעולם המוסלמי. הבתים בכיכר המרכזית, רובם, נבנו בסגנון הקולוניאלי. בשדרת מוחמד החמישי שבה עוברת כיום הרכבת הקלה נשארו מבנים רבים בסגנון האר דקו שעברו שיפוץ ושיחזור מדהים. אר דקו הוא סגנון בתחומי אמנות חזותית שונים, שהחל להתפתח בתחילת המאה ה-20 ומקורו לקוח מהקפדת יתר בפרטים המצויים באר נובו והדגשתם. סגנון האר דקו כלל מגוון עשיר של עיטורים גיאומטריים, עיטורים שנלקחו מעולם האדריכלות, עולם האופנה, ותרבויות קדומות. האר דקו החל להתפתח לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם הרצון של האנשים לרהיטים, תכשיטים ואביזרים דקורטיביים. רוב המעצבים בחרו להשתמש בחומרים לא רגילים כמו פלדה, עצים יקרים, שיש ועוד. סגנון זה התפתח במספר תחומים: אדריכלות, ריהוט, מוצרי חרס, זכוכית ותכשיטנות. המשכנו לכיכר המרכזית והחשובה מוחמד החמישי. המקום היה עד שנות השלושים של המאה ה-20 שטח של מחנה צבאי גדול של הצבא הצרפתי. המושל הצרפתי הראשון, המרשל ליאוטה, החליט שבאזור החדש, כמו בכל עיר ועיירה באירופה צריכה להיות כיכר מרכזית שבה יהיו מרוכזים כל המבנים האדמיניסטרטיביים. הוא ציוה על פינוי השטח לטובת בניית בית העירייה, בית המשפט, הדואר והבנק המרכזי. כעדות למחנה הצבאי שהיה קיים במקום נשאר עומד מבנה אחד ששיך עד היום לצבא. בית העירייה מכונה "בלאדייה". צמוד אליו מגדל השעון המתנשא לגובה של 50 מטרים. מומלץ לבקר בחצר בית העירייה. בסמוך, בית המשפט, המחכמה, שהוא דוגמה ייחודית לאדריכלות מאורסקית, מסורתית מודרנית. כיכר מוחמד החמישי נחשבת לכיכר החשובה ביותר, במהלך סופ"ש מתכנסים במקום אלפי אנשים שבאים להיפגש עם ידידים ולהחליף דעות. בקצה המערבי עומדת כנסיית נוטרה דאם הלבנה שהייתה גם היא חלק מהכיכר וכיום עומדת ריקה. בצמוד לכיכר הולך ונבנה התיאטרון הלאומי של מרוקו. בפינה הצפון מערבית שוכנת הקתדרלה סקר קר שנבנתה בשנת 1930 היא צבועה כולה בלבן ומזכירה את אחותה מפריס. המקום סגור כיום למבקרים. כתב : דני הירשטיין hirschstein.dan@gmail.com 052-2202050
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה