יום שישי, 4 בנובמבר 2016

מרוקו כמסייעת לניצחון ישראל במלחמת ששת הימים.


כתבה שפורסמה בעיתון אמריקאי The Time of Israel 

16.10.2016



 

מרוקו כמסייעת לניצחון ישראל במלחמת ששת הימים.

ישראל צריכה להודות למרוקו על הניצחון שלה על מדינת ערב  בשנת 1967, זאת על פי הגילויים של המודעין הישראלי.

בשנת 1965 העביר המלך חסן השני לישראל הקלטות מעידות פיסגה של מנהיגי מדינות ערב שדנה בהכנות למלחמה נגד ישראל.

למרות הויכוחים הקשים שעלו במהלך הועידה בעיקר בין מנהיג מצרים גמל עבדל אל נאצר וחוסין מלך ירדן. רוב מדינות ערב צידדו במלחמה כוללת נגד ישראל, פרטים אלו נמסרו על ידי האלוף שלמה גזית. על בסיס הקלטות אלו ועל סמך אינפורמציה נוספת שנאספה על ידי המודעין הישראלי בשנים שקדמו למלחמה, ישראל יזמה ופתחה ב 5 יוני 1967 במלחמת מנע שכללה כבר ביום הראשון הפצצת שדות תעופה במצרים ופגיעה ישירה כמעט בכל מטוסי הקרב שלהם.

במהלך המלחמה שהסתימה ב 10 ביוני 1967 ישראל כבשה את חצי האי סיני ממצרים, הגדה המערבית ומזרח ירושלים מירדן ואת רמת הגולן מסוריה.

המלך חסן השני הקליט את הועידה בשנת 1965 היות ולא סמך על הליגה הערבית.

המלך איפשר לקבוצת אנשי המוסד הישראלי שנקראו בשם קוד "ציפור" להתגורר בקומה שלמה של מלון יוקרתי בקזבלנקה שבו הייתה אמורה הועידה להתקיים.

לפני פתיחת הועידה ביקש המלך את סוכני המוסד לעזוב את המלון מחשש שהם יתגלו על ידי האורחים השונים ממדינות ערב.

רפי איתן- פוליטקאי ישראלי וקצין מודעין לשעבר שהיה בין מובילי "הציפורים" ואיתו זיו מלכין איש המוסד, צינו "המרוקאים נתנו לישראל את כל האינפורמציה הדרושה מיד לאחר שהסתיים הכנס".

מאיר עמית שהיה ראש המוסד באותה העת כתב לראש הממשלה דאז לוי אשכול על הפעולה במרוקו : "זו אחת מפעולות התפארת של המודעין הישראלי".

המנהיגים הערבים שנפגשו בשנת 1965 במלון בקזבלנקה יחד עם ראשי הצבא והמודעין התכנסו על מנת לדון האם צבאות מדינות ערב מוכנות למלחמה כוללת כנגד ישראל, ובצורך להקים מפקדה ערבית משותפת לעימות שכזה.

היתה הסכמה על הצורך במלחמה כוללת אך ראשי הצבא היו חלוקים בדעותיהם על המוכנות והיכולת לצאת למבצע.

כל ההקלטות של מהלך הדיונים נמסרו למחלקת המחקר של אגף המודעין הישראלי שתרגם את המלל לעברית והובאו בפני הגורמים המתאימים.

שלמה גזית , שעמד אז בראש מחלקת המחקר אמר שהקלטות אלו הראו לישראל שמדינות ערב הכינו עצמם מצד אחד לעימות כללי כנגד ישראל ומצד שני היתה מחלוקת על היכולת המבצעית לצאת למבצע.

מתוך הקלטות אלו ניתן היה להבין עד כמה צבאות ערב לא היו מוכנים למלחמה, חיל השיריון המצרי היה במצב " מעורר רחמים" ולא מוכן לקרב.

המידע בהקלטות אלו נתן לצמרת הצבא הישראלי את ההרגשה שמהלך צבאי מצד ישראל יביא לניצחון מזהיר על הצבא המיצרי, זאת למרות נבואות הזעם והתחושה הקשות שהיו בקרב רוב ההנהגה שהיתה מחוץ למערכת הביטחון. בתוך מערכת הביטחון היתה אווירה של אופטימיות ותחושה של הליכה לניצחון.

בשנת 1974 מונה שלמה גזית לראש אמן במטרה לשקם את מערך המודיעין שלא חזה את המתקפה של מיצרים וסוריה ב 1973 )מלחמת יום הכיפורים( על ישראל.

תרגום :


 

דני הירשטיין

30.10.2016


 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה